הדואר בראי הזמן - דואר עברי

בראשית מאי 1948 נותקה ירושלים משאר חלקי הארץ והייתה נתונה במצור. במשרדי הדואר הצטברו עשרות שקי דואר למשלוח. ב - 9 במאי נפתח הדואר הראשון בעיר ע"י "מנהלת העם", ובבית ברניך, שליד מתחם רטיסבון, נפתח משרד חעבודות דואר פנימיות. עבודת ההכנה של הבולים ומיון המכתבים וריכוזם היה בבניין ע"י רטיסבון. באותו יום נפתחו שלושה סניפי דואר, בשכונת גאולה-מאה שערים, בשכונת מחנה -יהודה וברחביה. חולקו אז רק המכתבים בתוך העיר. והדוורים חירפו נפשם. אותו יום היה גם ראש חודש אייר, רבים צבאו על סניפי הדואר וכולם "חשו את משק ההיסטוריה" וציפו לבול העברי הראשון.

הרעיון להנפיק בול עברי מקורי, נתן ביטוי לשאיפות שפעמו בלבבות, וביטוי לפעילותה השגרתית של מדינה ריבונית. הנפקת הבולים לא הייתה דבר של מה בכך, אלא הייתה כרוכה בתנאי עבודה מחתרתיים והעדר ציוד מתאים. עבודת ההדפסה של סדרת הבולים הראשונה, אשר מנתה תשעה בולים, נמשכה כשנים עשר יום והטביעה חותמה על עיצוב הבול מאז, בשובל הבול, בו טמון גם מסר חינוכי-לאומי. מעטפת היום הראשון למדינה, שליוותה את הוצאת הבולים, הודפסה בעיצומה של הפצצה מן האוויר, ופצצה שפגעה בבנין דפוס "הארץ", שבו הודפסו המעטפות, הרגה את המדפיס והשחיתה את הגלופה.

במחצית חודש מאי 1948, בעיצומן של קרבות הרחוב ביפו, הטילו ערבים רימון יד על בית מלאכה יהודי ברחוב יהודה הלוי, בגבול יפו, ואחד העובדים נהרג. התנקשות זו היתה אחת החוליות הראשונות ב"היסטוריה הקרבית" של סדרה הבולים הראשונה של מדינת ישראל, בולי "דואר עברי". ב 14- במאי 1948, הכריז דוד בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל. יומיים לאחר מכן הופיעה סדרתהבולים הראשונה, סדרת בולי "דואר עברי".

ביום א', 16 במאי 1948, החל לפעול משרד הדואר הישראלי בראשות דוד רמז. המשרד אימץ את כל תקנות הדואר המנדטורי הנוגעות לטיפול בדברי דואר.

ביום זה נפתחו בתי הדואר ברחבי הארץ (למעט ירושלים, שהייתה נתונה במצור) ומכרו לקהל הנרגש את בולי "דואר עברי". בתקופת המצור והקרבות על ירושלים הבירה, השתמשו בסניפי הדואר בירושלים בחותמת הרגילה של "מנהלת העם". לכבוד הכרזת נמדינה הוטבעו בולים, ב - 16 במאי, בחותמת זכרון חגיגית: "דואר "ירושלים, מנהלת העם".

לקראת הופעתם של בולי "דואר עברי" עדיין לא היה ברור איזה שם יינתן למדינה החדשה. היו הצעות שונות-יהודה, ישראל ועוד. מאחר שהבולים הוכנו עוד בטרם ההחלטה, נכתב עליהן "דואר עברי", ללא שם המדינה - ברוח הצעתו של דוד רמז, שהיה לימים שר התחבורה והדואר בממשלת ישראל. בולים אלה היו בשימוש עד סוף חודש אפריל 1950, למרות מראם ארעי ואיכותם הירודה. כעבור זמן-מה כבר הופיעו בולי ישראל עם ציון השם "ישראל" עליהם.

16 במאי היה גם היום הראשון לחותמת-לשונית ישראלית (בשפות עברית, ערבית ואנגלית) בתל-אביב ובחיפה (בירושלים ב-4 ביולי). שאר בתי הדואר השתמשו מחדש בחותמות הישנות של המנדט הבריטי עד להגעת החותמות הישראליות החדשות במהלך חודש יולי .1948

מצויים בולי "מנהלת העם" שהוחתמו בחותמת ישראלית בתל-אביב ובחיפה או בחותמות מנדטורית ביישובים אחרים, מאחר שבולי" מנהלת העם" היו תקפים עד לתאריך 23 במאי. בולי "דואר עברי" כללו סדרת בת תשעה בולים בערכים 3, 5, 10, 15, 20, 50, 250, 500 ו-1000 מיל. שלושת הבולים האחרונים הידועים גם בכינוי "שלושת הגדולים", הם היקרים והמבוקשים ביותר בבולי ישראל ברחבי תבל.