דלג לתוכן מרכזי

הדואר בראי הזמן - הדואר הגרמני

הביקור הממלכתי שערכו הקיסר הגרמני וילהלם השני ורעייתו, אוגוסטה ויקטוריה, בארץ ישראל בסתיו 1898 - מאורע הזכור בתולדות הציונות בזכות המפגש ההיסטורי בין הקיסר לבין בנימין זאב הרצל במקווה ישראל - מסמן את תחילת פעילותו של הדואר הגרמני בארץ. מטרתו המוצהרת של הביקור הייתה חנוכת כנסיית הגואל, אך למעשה עמדו על הפרק חיזוק מעמדה של גרמניה בארץ-ישראל ועידוד הזיקה בין בני החסות הגרמנים למולדתם. הנחת תשתית לשירותי דואר שירתה אינטרס מדיני.

הפמליה התקבלה ברוב כבוד והדר על-ידי השלטונות, והביקור הונצח בחותמת דואר מיוחדת שנשאה את הכתובת "מחנה הקיסר בירושלים". בנוסף, פעלה המשלחת הגרמנית להפיץ את דבר הביקור המלכותי באמצעות שלוש מאות גלויות ברכה מאוירות, שעליהן הופיע דיוקן הקיסר וילהלם על רקע האתרים המקודשים לנצרות.

 

סניף הדואר הגרמני הראשון נחנך ב- 1 באוקטובר 1898 בנמל יפו, בסמוך לבית הדואר האוסטרי. כדי לשרת את הנוכחות הגרמנית ההולכת וגוברת נפתח בית דואר גם בירושלים ב - 1900. הדואר הגרמני, שנודע ביעילותו, התחרה בבתי הדואר הזרים האחרים וכבש נתח נכבד מכלל הדואר בארץ, בפרט בדואר המסחרי. דואר זה הפעיל תיבות דואר וסוכנויות במושבות הטמפלרים, ואף בראשון ציון. הבולים ששימשו אותו היו מהדפסות מיוחדות, שהונפקו ללבנט בערכי המטבע העותומני. לנוכח אי היציבות של הלירה הטורקית, נכנסה לשימוש ב - 1908 סידרה שננקבה במטבע צרפתי.

 

ארגון פעילותו של הדואר הגרמני, לצד הדואר האוסטרי, שכבר היה קיים בארץ, חייב היערכות מדוקדקת תוך שימת דגש על שיפור השירות ללקוחות. כחלק ממגמה זו הוצבו - לראשונה בתולדות הארץ תיבות דואר כחולות מעוטרות בפיתוחים מוזהבים בחזיתות בתי-דואר, בתי עסק ותחנות איסוף בנתיב הכרכרות בין יפו לירושלים.

 

פעילות הדואר הגרמני הגיעה לקצה כחודשיים אחרי פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ב- 30 בספטמבר 1914, בדומה לבתי הדואר הקונסולריים האחרים.