הדואר בראי הזמן - הדואר האוסטרי

תחילת פעילותו של הדואר האוסטרי בארץ מעוגנת בעסקי הסחר הימי שהתנהלו בין האימפריה האוסטרו-הונגרית לבין מדינות האזור. עם הקמתה של חברת הספנות האוסטרית 'לויד אוסטריקו' והרחבת היקף פעילותה לסוריה וארץ-ישראל, התחייבה החברה בפני שלטונות הדואר האוסטרי להעביר את דברי הדואר בספינותיה ולהקים תשתית שירותי דואר בארץ-ישראל.

ואכן, בשנים 1854-1852 חנכה 'לויד' סניפי דואר בירושלים, יפו וחיפה. במקביל, נפתחו סניפי דואר נוספים על-ידי הקונסוליה האוסטרית בארץ. אלה העניקו את שירותיהם ליישובים רבים, ובהם ירושלים, יפו, חיפה, בית לחם, גדרה, פתח תקווה, ראשון לציון, צפת, טבריה, וזיכרון יעקב.

לצד סניפי הדואר פעלו גם סוכנויות של הדואר האוסטרי. בית הדואר הצטיין ביעילותו, בדייקנותו בכושר התחרות שלו. עם התפתחות המסחר, התיירות וההתיישבות היהודית, נפרסה על ידי הדואר האוסטרי, בתחילת המאה ה - 20, רשת של תחנות איסוף ותיבות דואר, ובוצעו התקשרויות עם סוכנים מקומיים במושבות היהודיות ובמרכזי התיירות. האוכלוסייה היהודית הייתה יעד עיקרי למאמצי השיווק, וכדי לעודדה, ניתנה לתושבים אפשרות לשגר מכתבים ללא תשלום בתוך הארץ. סוכני הדואר השתמשו בחותמות מיוחדות, ובפתח-תקווה וחדרה אף הוצאו בולים מיוחדים.

תנועת הדואר התנהלה באופן יעיל וסדיר באמצעות כרכרות, שעשו את דרכן מיפו לירושלים במשך כ- 12 שעות. עם סלילת הדרך לירושלים ושיפור תשתית הכבישים התקצר המסע לכדי 7 שעות. לאחר שהושלמה כריית תעלת סואץ (1869) העבירו הספינות את מטעני הדואר בתדירות גבוהה ובקביעות.

השירות שניתן לציבור בסניפי הדואר האוסטרי כלל מסירת דברי הדואר, משלוח מכתבים רגילים ומכתבים רשומים, משלוח חבילות והעברות כספיות. החל משנת 1902 חל שיפור נוסף בשירות, כשהוצבו התרומות שנשלחו מאירופה.

תעריפי המשלוח היו אחידים, ונקבעו על-ידי הדואר האוסטרי לפי משקלו של דבר הדואר, סוג המשלוח והיעד. התשלום צוין על גבי המעטפה בכתב יד.

בשנת 1864 הופיעו לראשונה בארץ-ישראל בולים אוסטריים - בולי ונציה ולומברדיה, מחוזות איטלקיים שהיו תחת שלטון אוסטרי. משנת 1886 שימשו את רשויות הדואר בארץ בולים אוסטריים עם ציון העריך במטבע תורכי.