הדואר בראי הזמן - מנהלת העם

לקראת סיום שלושים שנות שלטון המנדט הבריטי, ב- 13 באפריל ‏1948, פרסמה מחלקת הדואר המנדטורי הנחיות בדבר סגירת בתי 15 הדואר וסוכנויות הדואר והפסקת כל שירותיהם בפרק הזמן שבין באפריל ו- 5 במאי. הנהגת היישוב החליטה להיערך במהירות כדי למנוע השבתת שירותי הדואר והתקשורת ליישוב היהודי, שמנה ערב הקמת המדינה כ- 650,000 נפש.

תקופת "מנהלת העם" (הנהגת היישוב), שהייתה תקופת מעבר בין שירותי הדואר המנדטוריים ובין אלה של מדינת ישראל שעמדה לקום, החלה ב- 2 במאי והסתיימה ב- 14 בו. במהלך אותם שבועיים השתמשו כל בתי הדואר בבולי "מנהלת העם", שהונפקו למעשה על-ידי הקרן הקיימת לישראל בתוספת הדפס רכב של המילה "דואר" בצורות שונות. באותה תקופה הותרו לשימוש גם תוויות כופר היישוב ובולי המנדט.

שבועיים לפני תום המנדט יצאה מנהלת העם בתוכנית פעולה, שעיקריה היו הודעות לציבור ועובדי הדואר היהודים על הכוונה להמשיך את סדרי הדואר במתכונת שהייתה נהוגה עד אז, הכנסת בולי דואר קק"ל לשימוש זמני והכרה בהם כבולי דואר לכל דבר, והנהגת חותמות בבתי הדואר עם הכתובת "מנהלת העם" במרכז החותמת, ושם היישוב בשוליים.

פעילות זו של מנהלת העם התקיימה בצורה סדירה ברוב חלקי הארץ, והתבטאה בהפעלתם של 80 סניפי דואר, היוותה למעשה את התשתית להופעתם המיועדת של בולי "דאר עברי" והקמת הדואר של מדינת ישראל.

המאבק הצבאי על המדינה העברית החל עוד בטרם ההכרזה על עצמאותה. אזורים מרוחקים היו נתונים להתקפות הערבים והקשר עם יישובים רבים נותק והתקיים בדרך האוויר או באמצעות שיירות צבאיות.

בהנהגתה של מנהלת העם החליטו הרשויות המקומיות על קשרי הדואר עם יישובים נצורים - ירושלים, צפת ונהריה - תוך הנפקת בולים וחותמות דואר מקומיות. גם בראשון לציון הונפק בול מקומי למרות שהעיר לא הייתה נצורה.

מנהלת העם" השתדלה בנסיבות אלה לספק שירותי דואר לאוכלוסייה" היהודית, שמנתה אז כ- 650 אלף נפש. ואלה הצעדים העיקריים שנקטה: ב- 25 וב- 27 באפריל 1848 פורסמו הודעות לציבור והנחיות לפקידי הדואר בדבר הכוונה להמשיך במתן שירותי דואר באמצעות עובדים יהודים תוך שימוש בבולי הקרן הקיימת ובחותמות מיוחדות. התעריפים וחוקי הדואר של המנדט הבריטי יישארו ובתוקפם. ב- 9 במאי פורסמה הודעה לציבור, שהבולים העבריים הראשונים והחותמות הראשונות יופיעו ב- 16 במאי.